שבעת האגמים

נפרדנו מפוקון אחרי שלקחנו מסוכנות הרץ (סיפור בפני עצמו איך מצאנו את הסוכנות) את רישיון המעבר לארגנטינה והחלנו במסע לכיוון ברילוצ'ה. הנסיעה אורכת יומיים ועוברת במסלול המפורסם הנקרא שבעת האגמים, אשר כשמו כן הוא – עובר בין שבעה אגמים ושני פארקים. הפארק הראשון נקרא לנין והוא קרוי ע"ש הר הגעש הגדול שנמצא במרכזו. הר הגעש הזה אכן ענק במימדיו ונמצא מחציתו בצ'ילה ומחציתו בארגנטינה. הטיפוס עם הרכב למעבר הגבול עובר בסמוך אליו מהצד הצפוני ומסתיים בארגנטינה בחזיתו הדרומית. למרגלותיו של ההר יש את האגם הראשון ששמו קשה מאד לביטוי (ולכתיבה). אנחנו הסתפקנו בטיול קצר של חצי שעה לצד האגם. עוד כשעה העברנו לחוף האגם, כשרק איתמר ועפרי מעיזים להיכנס. למעשה, הם מצאו בסמוך לשפת האגם קרש עץ ענק והחליטו להפוך אותו לגלשן – לאחר הרבה דקות של ניסיונות הגיעה התעוזה לשכב עליו במים הקפואים ואז גם נרשמה הצלחה....

המשכנו בנסיעה ליעד הלינה שלו – סאן מרטין דל לוס אנדס (San Martin Del Los Andes). זוהי עיירת תיירות קטנה וחביבה ביותר השוכנת לחופו של האגם השני (או השלישי, כל-כך הרבה מים, אז מי סופר). די מהר מצאנו חדר לישון בו (לשישתנו ביחד) ויצאנו לטייל בעיירה. זה היה שבת בערב והרחוב הראשי היה מלא באנשים. בנוסף היה גם מצעד קרנבלי של שני בתי ספר שהרעידו את הרחוב בתופים וריקודים. זה היה מגניב ביותר (סליחה על הביטויים העתיקים) לרקוד לצידם ברחוב. בסוף גם מצאנו מסעדה, בה התיישבנו במרפסת בקומה השנייה, ממנה יכולנו להשקיף על התהלוכה מלמעלה. בהחלט היה שמח.

אתמול בבוקר קמנו, אספנו ארוחת בוקר במאפייה הקרובה, לצד קפה ושוקו מבית קפה סמוך, ונסענו לפיקניק ארוחת בוקר לחוף האגם הסמוך. המשכנו בנסיעה לאורך האגמים (תצפיות מדהימות) ולאחר שעתיים הגענו לתחילת האגם האחרון והגדול מבין השבעה – נאוול וופי (Nauhel Huapi) לעיירה וילה לה אנגסטורה (Villa La Angostura), או בקיצור קראנו לה אנטיגונה (ותודה למורה לספרות על תרומתה רבת החשיבות). המטרה היתה לעשות משהו ספורטיבי באנטיגונה ועדיין להצליח להגיע לברילוצ'ה בלילה. בחרנו לקחת שיט באגם לכיוון אחד ולחזור ברגל את 12 הק"מ בכיוון השני. השיט היה נחמד ולא יותר, וגם ההליכה לא היתה משהו לספר עליו, מלבד העובדה שהיא ארכה 12 ק"מ שהיו חשובים להמשך הערב. במהלך הטיול (בעצירה השלישית, כפי שנקבע מראש) התקיים קרב המקלות בין הזוג עפרי ואיתמר לבין הזוג דני וגומא. כמובן שאנחנו ניצחנו (שניהם בכו בסוף), אבל טל בכל זאת בחרה להכריז עליהם כמנצחים. סיימנו את הטיול בשמונה בערב ושמנו פעמינו לברילוצ'ה. אחרי שיטוט של חצי שעה מצאנו לנו קבנס לישון בו ואת ההמשך ראוי לספר בפוסט נפרד.....