בוקר יום ראשון, קמנו מוקדם (שבע) מבלי להעיר את השותפות לחדר (ולמעשה מבלךי להעיר את כל דיירי האכסנייה), אכלנו ארוחת בבוקר וכבר בשעה 8:00 התייצבנו בתחילת המסלול. צריך להבין שזה מאד מוקדם כאן. בדר"כ מתחילים לטייל כאן יותר מאוחר, בעיקר כי השמש שוקעת רק בתשע וחצי בערב.
אנחנו בחרנו לעשות את המסלול המטפס לפיץ' רוי שהוא הר די גבוה עם מסלולים יפיפיים. המסלול המלא הוא של כעשרים ומשהו קילומטרים. אנחנו קבענו שנלך לאט, הרבה הפסקות ונעשה כמה שנוכל, אבל לפחות נגיע עד ללגונה כפרי ממנה אמורה להיות תצפית יפה על ההר.
איך שיצאנו מהאוטו הבנו שהולך להיות מאד קר, אבל מאד מאד קר. חשבנו שזה עניין של הבוקר המוקדם...
התחלנו לטפס במסלול יפיפה והקצב היה טוב, אבל מזג האויר המשיך להיות קר וגשום לפרקים. הטרק מתחיל בטיפוס אדיר לאורך כמה קילומטרים וככל שעלינו הקור התגבר וגם הגשם. כשהיגענו ללוגנה כפרי אחרי כשלוש שעות כבר היה ממש קר. כאן היינו צריכים להחליט מה לעשות. בחרנו לעשות את העיקוף הקצר ואז לרדת חזרה. פחדנו שעוד מישהו במשפחה יצטרף למסדר החולים (זיכרונות מהסיוטים שעפרי העבירה אותנו בארה"ב התחילו לעלות). ירדנו די מהר (שעתיים) וכך סיימנו את 14 הק"מ שלך הטרק שלנו. הסיכום קצת מאכזב, כי יכולנו ללכת הרבה יותר מבחינת הכושר והזמן, אבל מזג האוחר היה מחורבן. גם חבל היה שההר היה כל הזמן מעונן ולא הצלחנו לראות אותו כמעט. השורה התחתונה היא שזה מסלול יפה מאוד רק תלוי מזג אויר.
בשעה שתיים בצהריים מלאנו דלק (המכסימום שאפשר למלא החור הזה - 150 פזוס, למרות שגם בחור הזה הדלק עולה בערך חצי מבארץ) והחלנו במסע הארוך לאושוויה. על כל בפוסט הבא.....
אנחנו בחרנו לעשות את המסלול המטפס לפיץ' רוי שהוא הר די גבוה עם מסלולים יפיפיים. המסלול המלא הוא של כעשרים ומשהו קילומטרים. אנחנו קבענו שנלך לאט, הרבה הפסקות ונעשה כמה שנוכל, אבל לפחות נגיע עד ללגונה כפרי ממנה אמורה להיות תצפית יפה על ההר.
איך שיצאנו מהאוטו הבנו שהולך להיות מאד קר, אבל מאד מאד קר. חשבנו שזה עניין של הבוקר המוקדם...
התחלנו לטפס במסלול יפיפה והקצב היה טוב, אבל מזג האויר המשיך להיות קר וגשום לפרקים. הטרק מתחיל בטיפוס אדיר לאורך כמה קילומטרים וככל שעלינו הקור התגבר וגם הגשם. כשהיגענו ללוגנה כפרי אחרי כשלוש שעות כבר היה ממש קר. כאן היינו צריכים להחליט מה לעשות. בחרנו לעשות את העיקוף הקצר ואז לרדת חזרה. פחדנו שעוד מישהו במשפחה יצטרף למסדר החולים (זיכרונות מהסיוטים שעפרי העבירה אותנו בארה"ב התחילו לעלות). ירדנו די מהר (שעתיים) וכך סיימנו את 14 הק"מ שלך הטרק שלנו. הסיכום קצת מאכזב, כי יכולנו ללכת הרבה יותר מבחינת הכושר והזמן, אבל מזג האוחר היה מחורבן. גם חבל היה שההר היה כל הזמן מעונן ולא הצלחנו לראות אותו כמעט. השורה התחתונה היא שזה מסלול יפה מאוד רק תלוי מזג אויר.
בשעה שתיים בצהריים מלאנו דלק (המכסימום שאפשר למלא החור הזה - 150 פזוס, למרות שגם בחור הזה הדלק עולה בערך חצי מבארץ) והחלנו במסע הארוך לאושוויה. על כל בפוסט הבא.....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה