אושוויה – העיר הכי דרומית בכדור הארץ. מעידה על עצמה שהיא סוף העולם (כנראה שאפילו אפשר להחתים את הדרכון בחותמת כזאת איפשהו כאן בעיר). עיר תעשייתית ויקרה. אבל מה, עיר מדליקה. מאד קשה למצוא בה מקום לישון במחיר סביר. התפשרנו על חדר עם מקלחת צמודה וטלוויזיה (שזה מה שהילדים וטל עושים רוב הערב) ב- 365 פזוס. בילינו קצת זמן בבית קפה נחמד כדי לאפשר לאיתמר ליצור קשר עם החברים והחברות שלו, ועוד חמש דקות בלשכת התיירות הכי טובה בעולם (כל המידע הרלוונטי בשפה שלך באופן מיידי, מדהים!) ויצאנו לטייל בקרחון מרשל. למודי קרחונים ידענו שמדובר בקוביית קרח ליד הפריטו מורנו, אבל הפעם היתה אפשרות להגיע עד לקרחון ולטפס עליו, ואנחנו לא היינו מוכנים לוותר על זה, לא משנה כמה קשה הטיפוס. האתר נמצא מרחק קצר מהעיר כאשר עולים עם הרכב גבוה אל ההר אשר מעל לעיר. נסיעה יפה עם נוף מהממם. הייחוד של האזור הזה, בהשוואה לשאר האזורים בפטגוניה, הוא שהוא מיוער היטב (בשאר המקומות הטבע צחיח יותר). הגענו לרכבל נחמד שלקח אותנו עוד כקילומטר במעלה ההר. משם היתה עלייה מתונה של עוד כקילומטר (לא בעיה) ואז התחיל הדבר האמיתי – טיפוס של כ-45 מעלות במשך עוד כקילומטר עד לקרחון. זה כבר היה קשה. מאד קשה!!!!!!!!!!! לקח לנו הרבה זמן והרבה אוויר. אחרי כחצי שעה סיימנו את הטיפוס מותשים לגמרי. בשל העייפות נאלצנו להסתפק בחתיכות הנמוכות של הקרחון, אבל זה הספיק לנו למלחמות שלג, כתיבת שם המשפחה ועוד סקי קצר (וידאו יועלה בהמשך). היה ממש מגניב. הירידה היתה מהירה מאד. היינו מאד מאד מרוצים מעצמנו ומהפעילות הזאת. זה בהחלט היה מגניב.
אחרי זה לקח לנו יותר משעתיים למצוא איפה לישון (365 פזוס ללילה כבר אמרתי?). התארגנו והלכנו לאכול. אחלה עיר עם אחלה מסעדות ורחובות עם הרבה חנויות מזכרות. לא עמדנו בפיתוי וקנינו לכל אחד מהילדים משהו למזכרת לפי בחירתו. כבר אמרתי שזה המקום הכי יקר בארגנטינה? עכשיו אנחנו חזרה במלון, רואים טלוויזיה ונהנים מהמקלחת היקרה שלנו. מחר נצא לטרק בפארק "ארץ האש" ולמחרת נתחיל בנסיעה חזרה לכיוון פונטה-ארנס שם יש לנו טיסה לאזור הבא. סיום שלב א' של הטיול כבר נראה באופק....
ונסיים בנימת סיום שידור כתבה של יואב טוקר (פריז) - כאן משפחת גומא, סוף העולם !!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה