איזה תמונה חמודה... איזה ילדים מתוקים.... אז זהו, שלא !!!!!! התמונה הזאת צולמה ביום שבת חמישה ימים לפני הטיול שלנו והיא מעידה יותר מכל על מוכנותינו לטיול, בעיקר בתחום הבריאותי. אם היינו מרחיבים את התמונה בייתם רואים את הררי הטישו ומזרקי הנורופן.
עפרי חולה בשפעת כבר שבוע, איתן נדבק לפני יומיים (הסוף לא נראה קרוב), ועל בעיות הגב של טל אין מה להכביר מילים..... ככל שהדד-ליין מתקרב הטיול הזה נראה יותר כמו טיול של בית הלוחם מאשר של משפחה צעירה ולוחמת....
בינתיים התחלנו לייצר רשימות של מה לארוז. גם זאת התקדמות.
המטרה לימים הקרובים - להבריא את כל בני הבית !

אז זהו, החלטנו גם אנחנו להצטרף לבעלי הבלוגים. אחרי שלעפרי ואיתמר כבר יש בלוג בבית הספר, עכשיו גם לאבא ואמא שלהם יהיה אחד. אני מקווה שרמת התגובות על הפוסטים שלנו תהיה קצת יותר גבוהה מאלה שהם מקבלים (בעיקר "חחחחחחחחחחחח").
אנחנו נמצאים 9 ימים לפני ההמראה המיוחלת לצ'ילה. ההכנות בעיצומן והלחץ מתחיל לעלות (כן, זה מה שעומד מאחורי כאבי הגב של טל !). נוסף על כך עפרי חולה ואיתמר בכלל לא רוצה לנסוע (הוא מפחד להפסיד הרבה "אקשן" בכיתה)... ככה זה בגיל ההתבגרות.
נראה שרק איתן ואני מאד רוצים כבר לנסוע. נראה גם שהזמן מעכשיו ועד הנסיעה יעבור מאד לאט ועם הרבה עצבים. המזל הוא שיהיו לנו חמישה שבועות מקסימים ומטריפים להירגע.
עד כאן הפוסט הראשון (צריך להתחיל איפשהו, לא?).
נשתמע....